מה צריך לקחת בחשבון בעבודות חשמל ב2021?

תכנון עבודות חשמל ב2021

עבודות חשמל מאז ומתמיד היו קלות ברמת התכנון ולא היה צריך לקחת בחשבון יותר מדי פרטים כגון צריכת חשמל למוצרים השונים או הגדלת ההספק החשמלי בבית.

לדירת 4 חדרים סטנדרתית היה נדרש בעבר לוח חשמל רגיל בעל 6 מעגלים כאשר התאורה בבית היא לפחות 2 מעגלים שונים,מעגל אחד לבוילר,מעגל אחד למכונת כביסה,מעגל אחד לתנור ומעגל אחד ספייר לתוספת עתידית כמו מזגן שגם פעם לא היה מודרני להתקין מזגנים בדירה ואפילו בסלון.

עם התחדשות הטכנולוגיה,התחממות ליבת כדור הארץ והצרכים של האנשים נוצר ביקוש חדש לחשמל אשר לא כמו פעם נדרש תכנון מדויק הן לגבי חוטי החשמל והן לגבי הגנה בפני שריפה והתחשמלות.

איך שריפות נוצרות?

כנגד מה שרובכם חושבים ששריפה לרוב נוצרת כתוצאה מנרות שהדליקו אותם קרוב למוצרים דליקים כמו בגדים,יש כאלה גם שחושבים שמנורה התפוצצה והדליקה את הדירה,אך לא תמיד זהו המצב,כיום יש מודעות רבה יותר לשריפות שנוצרות בעקבות חשמל ולא דווקא בגלל האנשים אלא בגלל התכנון אשר יכול להתבטאות משתי סיבות: תכנון לקוי מבעל מקצוע בתחום השיפוצים אך ללא הסמכה בחשמל או תכנון אשר היה תקין לתקופה של פעם אך הצרכים בדירה השתנו.

למשל שקע חשמל בסלון אשר נועד כשקע שירות למנורת שולחן או הטענה של טלפונים סלולארים (אשר גם פעם לא היו) והיום החליטו לחבר לשם תנור לחימום הבית.

1.החוטים המזינים את השקע הזה הם לרוב בעובי של 1.5 מ"מ ולכן מתחממים בחיבור של תנור בעל הספק גדול וכתוצאה מכך החוטים יכולים להדלק ולהצית אש בדירה.

2.חיבור רופף במגעים של לוח החשמל או של השקע או אפילו בתקע של הצרכן שלרוב זה לא קורה.

חיבור רופף זה הפוטנציאל הגדול ביותר לדליקה של האש!

למה ואיך זה קורה?

כאשר החיבור רופף בעצם אין מגע מלא בין ההזנה לצרכן ומה שקורה הוא קשת חשמלית בין המקור לצרכן והתוצר הוא חום גבוה,החום הגבוה יוצר את האש,אתם יכולים לראות את זה בצורה של ניצוצות למשל בטח קרה לכם מלא פעמים שכאשר חיברתם משהו לשקע חשמל ראיתם ניצוצות לכמה שניות וזה בדיוק ה"קשת החשמלית" שדיברתי עליה,אך אל תדאגו מחיבור חד פעמי לא תידלק שריפה בחיים,מה שכן מדאיג זה חיבור רופף בתוך השקע שאתם לא רואים ומשתמשים בשקע הזה באופן קבוע והחום מתפשט באופן קבוע בתוך השקע עצמו,אז מספיק שתשכחו פעם אחת תנור דולק בשקע הזה ותלכו לישון או תצאו מהבית השריפה תוכל להיווצר ואז הזמן הוא קריטי להשתלטות על השריפה,למרות שתרצו לשמור על הבית אני מקווה בשבילכם ששום דבר כזה לא יקרה לכם בזמן השינה בגלל שלרוב שזה קורה יש מלא עשן בדירה ואנשים נחנקים מהעשן בעודם ישנים,כאשר הם קמים זה כבר מאוחר מדי..

שריפות שקורות בגלל תכנון לקוי

הסיבה השנייה לשריפות בבתים או תשתית חשמל אשר לא נועדה לצרכים היחודיים של כל אדם וזה מתבטא הן בעובי החוטי והן במספר החיבורים שנעשו בדרך,למשל:

בוילר לחימום המים אמור להיות מוזן מכבל חשמל בעובי של 2.5 מ"מ לכל חוט ואמור להיות ללא חיבורים בדרך.

למה אסור שיהיו חיבורים בדרך?

את התשובה לשאלה הזאת כבר קראתם מקודם והיא התחממות החוטים בחיבורים רופפים,לחשמל יש ויברציות אשר מתבטאות בהספקים גדולים,יש חוק בעניין התחזוקה שמגדיר שיש לחזק את כל החיבורים של חוטי החשמל אחת לשנה אך הבעיה עם זה שאנשים מגיעים לחיזוק החיבורים (אם בכלל,בטח לא במגזר הפרטי) הם מגיעים ללוח עצמו ולא בקופסאות חיבורים לאורך הדרך,לכן כמעט ואף פעם לא נוגעים בקופסאות חיבורים אז צרכן כמו בוילר עדיף שלא יהיו חיבורים בדרך בכלל ולא יהיה שותף עם צרכנים נוספים בדירה.

שריפות שקורות בגלל תכנון לקוי – מפסקים בלוח החשמל

הסיבה השנייה לשריפות בגלל תכנון לקוי הוא ההגנות על חוטי החשמל בלוח החשמל.

לכל גודל של חוט יש מפסק ייעודי אשר נועד להגן על זרם יתר בחוטי החשמל אשר מונע את ההתחממות שלהם

אז איפה הבעיה?

הבעיה במפסקים נוצרת ברגע שהחשמל קופץ ומישהו מגיע ומחליט להחליף למפסק גדול יותר בשביל למונע את ההקפצה של החשמל וזה כמובן שהבנתם דבר שאסור לעשות אך עוד עושים את זה..

הבעיה הנוספת היא שיכול להיות שהמפסק שהרכיבו הוא תקין ביחס לחוטים אך בדירה עצמה החליטו לפצל את החוט חשמל הזה ולצאת איתו לשקעים נוספים בשטח חתך נמוך יותר וכאן מתחילות הצרות כי אף אחד לא רואה את זה ובטח שלא יודעים מזה..

מערכת החלפה לגנרטור – איך עושים?

כאשר אנו מדברים על מערכות החלפה, ישנם 2 סוגים עיקריים, הראשונה- מערכת החלפה ידנית אשר כשמה כן היא, לאחר הפעלה ידנית של הגנרטור באמצעות הבקר או המפתח ולאחר שהמתנו מס. שניות להתחממות והתייצבות המתח והתדר אנו נעביר את המפסק המחליף ממצב חברת חשמל למצב גנרטור, לאחר חזרת חשמל או כאשר אנו רוצים להפסיק את הגנרטור נעביר את המפסק ממצב גנרטור למצב “ס”, נמתין מס. שניות עד לעצירת מנועים מסתובבים ולאחר מכן נעביר את המפסק למצב ח”ח, לאחר כדקה עד 3 דקות נכבה את הגנרטור בהתאם לגודל שלו.

מערכות החלפה אוטומטיות

במערכות אלו ישנם 4 סוגים כאשר לכל אחת היתרונות והחסרונות שלה.

המערכת הראשונה הינה- קונטקטורים או בעברית מגענים. המגענים פועלים באמצעות סליל אלקטרומגנט אשר מקבל מתח ומושך את המגעים. מערכת החלפה זו משמשת בעיקר גנרטורים קטנים עד KVA100. היתרון העיקרי הוא פשטות החיבור וההתקנה של המגענים אולם ישנם שני חסרונות עיקריים, הראשון נובע מכך שהסליל נמצא כל הזמן תחת מתח, בסופו של דבר הסליל יתחמם ויישרף ואז נשאר ללא חשמל, על חסרון זה ניתן להתגבר באמצעות מפסק מחליף עוקף אשר במקרה וישנה תקלה במגען ח”ח מעבירים את המפסק למצב “עוקף” ומקבלים חשמל ישירות מח”ח ללא המגענים. החיסרון השני הוא בעיקר במקומות בהם ישנם צרכנים אשר “מכת” ההתנעה שלהם היא גדולה ואז נקבל נפילת מתח בגנרטור, דבר שיגרור את נפילת המגען מאחר ולא יהיה לו מתח מספיק למשיכה.

בעיה זו מובילה אותנו לפתרונות החלפה אחרים.

את המפסק המחליף הידני שסקרנו בהתחלה ניתן להתקין גם עם מנוע חשמלי אשר הופך את המפסק למפסק אוטומטי. את המפסק מלווה מערכת בקרה לא מסובכת כמו במגענים והיתרון הוא בכך שכדי שהמפסק יעבור ממצב למצב יש לתת לו פקודה חשמלית אחרת הוא לא יפסיק את המצב שבו הוא נמצא, ולכן, גם אם  מתח הגנרטור יירד כתוצאה מהתנעה קשה המפסק לא  יתנתק. החיסרון העיקרי הוא  שלמפסק אין הגנות טרמיות ומגנטיות ולכן הוא חייב להיות משולב עם מפסקים ראשיים, כמובן שאם הגנרטור מותקן באותו חדר ויש עליו מפסק ראשי וגם מפסק ראשי ח”ח נמצא באותו המקום אזי אין מניעה להשתמש במפסק מחליף ממונע.

במצב שבו הגנרטור לא מותקן באותו חדר או שמסיבה כלשהיא אין קשר עין בין הגנרטור למערכת ההחלפה או  בין מפסק ח”ח והמערכת  או שאין מקום בתוך הלוח גם למפסקים ראשיים וגם למפסק מחליף, הרי שיש צורך להתקין מערכת החלפה המבוססת על מפסקים ממונעים אשר מתחלקים לשני סוגים מפסק אויר ומפסק עם מנוע                   (MOULDEDCASEׂ), מפסק זה מורכב ממפסק ראשי עם הגנות קצר ועומס יתר ועליו מורכב מנוע במתח שנקבע עפ”י צרכי המשתמש, כאשר המנוע מקבל מתח הוא דורך קפיץ אשר במתן פקודה נוספת מרים את ידית המפסק כלפי מעלה ולמעשה מחבר בכח את המפסק, פקודה נוספת תמשוך את הידית כלפי מטה ותנתק את המפסק, כמובן שפה היתרונות ברורים, יש לנו הגנות חשמליות לצרכנים ויש פקודות נפרדות להפסקה והפעלה, החיסרון הוא שהמפסק לא עובד מספיק מהר בניתוק כך שבמערכות מסונכרנות יש פה חיסרון מסוים עליו נעמוד בהמשך.

כאשר אנו צריכים מערכת מסונכרנת או לחילופין מפסק בזרם העולה על 2000A אנו נשתמש במערכת החלפה הכוללת מפסקי אויר אשר גם בהם הפקודות להפעלה וניתוק הינן נפרדות ובנוסף על כך הפקודות למנוע ולסלילי ההפעלה וההפסקה יכולות להיות במתחים שונים לדוגמא: מנוע וסליל הפעלה 230VAC, סליל הפסקה במתח 24VDC.

בתמונה למעלה רואים מערכת החלפה המבוססת על מפסקי אויר ומערכת סנכרון אשר הותקנה באולמי  “הסיינדה” בבית שאן

כאשר אנו רוצים לבחור את מערכת ההחלפה המתאימה עלינו להתחשב בסוג הצרכנים ובייעוד של המערכת, כמובן, יש להביא בחשבון האם נדרש ניתוק מוליך ה”אפס” במקרה של מערכות סולאריות או צרכן שההארקה שלו לקויה.

בקר הפעלה לגנרטור – מה כדאי לדעת?

הפעם ברצוני לעשות קצת סדר בשוק בקרי הגנרטורים. בשוק קיימים מספר רב של חברות המייצרות בקרים מסוגים שונים לגנרטורים. החל מהדרגה הראשונה כגון, DEEPSEA, COMAP, DIEF, SMARTGEN דרך DATAKOM, BERNINI ועד חב’ סיניות עלומות שמעתיקות ברמה גבוהה או נמוכה בקרים מכל הסוגים.

הבקרים מתחלקים ב”גדול” ל3 סוגים עיקריים, הפעלה ידנית, הפעלה אוטומטית באמצעות פק’ הפעלה מרחוק ATS, הפעלה אוטומטית באמצעות מתח הרשת AMF.

הפעלה ידנית- בקרים בד”כ בעלי יכולת מאוד מצומצמת, הנעת הגנרטור באמצעות מפתח המשולב בבקר או בכרטיס, או לחצן הפעלה/הפסקה, מבחר הגנות מצומצם ומינימלי.

בקרים אלו מיועדים בעיקר לגנרטורים קטנים, שאמורים לתת מענה כאשר אדם מפעיל אותם לצורך גיבוי או לעבודה.

הפעלה אוטומטית באמצעות פקודת הפעלה מרחוק ATS-

בקרים בעלי מגוון רחב מאוד של אפשרויות, החל מבקר שמקבל מגע יבש להפעלה כתוצאה מהפסקת חשמל או פיקוד כבאים, מצופים וכו’.

החל מבקרים קטנים המיועדים לגנרטורים קטנים ללא הגנות מורכבות, כדוגמת 1780HGM של חב’ SMARTGEN, בקר זה לדוגמא, מגיע עם 3 כניסות להגנה, 2 מובנות לחץ שמן וחום מנוע ואחת הניתנת לתכנות, 4 הגנות חשמליות על ותת תדר, על ותת מתח ויציאה נוספת הניתנת לתכנות מעבר למתנע ודלק.

סדרה זו ממשיכה וגדלה, פעם במספר הכניסות והיציאות, פעם במגוון ההגנות המכניות והחשמליות, גם בתצוגה נדמה שהאפשרויות כמעט לא מוגבלות ואפילו תקשורת לבקרת מבנה או מודם סלולארי מובנה לשליחת הודעות.

השכבה העליונה בבקרים אלו, משמשת לסינכרון בין גנרטורים וניתן לשרשר עד 16 גנרטורים במקביל.

בבקרים אלו נשתמש כאשר איננו צריכים לשלוט על מערכת ההחלפה, כיוון שיש בקר אחר המשמש לכך או שאין החלפה והגנרטור הוא ספק החשמל היחיד והוא איננו נדרש לעבוד באופן קבוע אלא רק בשעת הצורך. כמו שכתבתי למעלה האפשרויות להפעלת הגנרטור הינן מגוונות ונדרשת עצת מומחה כדי להבין את הצרכים ולהתאים את הבקר הנכון מבחינת מחיר מול תועלת.

הפעלה אוטומטית באמצעות מתח הרשת AMF-

בקרים אלו מנטרים את מתח הרשת באופן קבוע, ואם יש חריגה מהספים שנקבעו לרמת המתח, סדר הפאזות או התדר, הבקר יניע את הגנרטור ויבצע החלפת הזנות.

גם כאן כמו בסוג ATS ישנו מגוון רחב מאוד של רמות הבקרים מבחינת כניסות ויציאות, איכות הצג וגודלו, דבר שמשפיע על כמות המידע, מגוון סוגי התקשורת לבקרת מבנה או סלולארית.

וגם כאן סינכרון בין גנרטור לרשת נמצא במדרג הגבוה ביותר כולל כל ההגנות הנדרשות מול ח”ח שכבר נסקרו במאמר קודם.

ישנם מקרים שבהם נצטרך להוסיף מגעים לטובת נורות סימון ללוח התראות גנרטור עבור כיבוי אש וגם כאן נצטרך כרטיסי הרחבה או כרטיסי נוריות אשר נמצאים ברף העליון של הבקרים הנ”ל.

כאמור, המגוון וההיצע רחבים מאוד ויש צורך בייעוץ מקצועי כדי להתאים בקר לגנרטור, מצד אחד שימלא את תפקידיו אולם מצד שני שלא יהיה יקר מדי.

איך לחשב גודל גנרטור נדרש?

איך מבקשים הצעת מחיר לגנרטור?

מה אומרים למי שעומד מולנו ואיך יודעים שמה שהציעו מתאים לנו?

באיזה מונח חשמלי להשתמש?בזרם? בהספק? בקוו”ט? בקוו”א?

בארץ נהוג לדבר על גנרטורים במונחים של קוו”א(KVA), מונח מתחום החשמל הקובע את גודל ההספק בשילוב שבין הספק אקטיבי (KW) והספק ריאקטיבי(KVAR), השילוב שבין השניים נותן את ה-KVA.

נהוג למדוד גנרטור ב-KVA כאשר מקדם ההספק הוא 0.8

לא ניכנס לכל המונחים והחישובים, אלא רק להגדרות.

בד”כ ידוע לנו הזרם שאנו צורכים או גודל חיבור ח”ח כיצד נהפוך לקוו”א, בד”כ נשתמש בכלל אצבע שאומר

זרם(אמפר)/ 1.5= קוו”א, אם נרצה לדייק 1.445

חישוב זה נכון כאשר מתייחסים למקדם הספק 0.8 כפי שמופיע בלוחיות הנתונים של הגנרטור, אם ידוע לנו שמקדם ההספק שונה יש לחשב לפי נוסחת ההספק. P=1.73*U*I*COSf

כל זה טוב ויפה כאשר אנו מתייחסים לעומס רגיל ויציב, ללא זרמי התנעה גבוהים, בטמפ’ סביבה עד 40 מעלות ובגובה הנמוך מ1000 מטר מעל פני הים.

איך לחשב גודל גנרטור

יש לשים לב האם אנו מבקשים גנרטור לעבודה ממושכת (PRIMEׂ), או לגנרטור לגיבוי או עבודה בחירום (STANDBYׂ), בד”כ רוב הגנרטורים בארץ מחושבים עפ”י עבודה בחירום אולם בחו”ל מדברים על עבודה ממושכת, מה ההבדל ביניהם? ואיך אנחנו יודעים מה אנו צריכים?

ברוב המקרים ההבדל בין הגנרטורים הוא 10%. ז”א, גנרטור לעבודה ממושכת יהיה 400KVA אזי אותו גנרטור ישמש לעבודה בחירום כ- 440KVA, המשמעות היא שבמשך שעה של הפסקת חשמל נוכל לקבל הספק הגבוה מההספק הנקוב ב10%. אולם אם נרצה לעבוד אם הגנרטור מספר שעות באופן רציף ההספק המלא של אותו גנרטור יהיה רק 400KVA.

השאלה העיקרית היא מה הצורך שלנו מהגנרטור ועפ”י זה לדעת מה אנו מבקשים. אם אנחנו צריכים גיבוי להפסקות חשמל בד”כ נגדיר את הגנרטור לחירום, אם אנחנו צריכים לעבוד אם הגנרטור באופן רציף הרי שיוגדר לעבודה ממושכת ואם אנחנו צריכים הספק קבוע של 440KVA נטרך לרכוש גנרטור בהספק 440KVA לעבודה ממושכת, ההבדל יקבע האם הגנרטור יתחמם או שיוכל לעבוד כמו שצריך.

כאשר אנחנו מחשבים את ההספק הנדרש רצוי מאוד שהגנרטור שנרכוש יהיה ב20% יותר גדול. אם חישבנו שהצריכה שלנו עומדת על 80KVA הרי שנעדיף לרכוש 100KVA. והסיבה מאוד פשוטה, אנו מעדיפים שהגנרטור יעבוד ב80% משתי סיבות עיקריות, דבר ראשון אנו רוצים שהגנרטור יעבוד בלי להתחמם יתר על המידה והדבר השני אנו רוצים קצת לשמור רזרבות למקרה של התנעה ממנוע או אם תגדל צריכת החשמל.

במידה והגנרטור צריך להפעיל משאבות או מנועים גדולים בעלי זרמי התנעה גבוהים, אנו נחשב את ההספק של הגנרטור עפ”י הספק המנועים * 1.3 לפחות וזאת כדי להבטיח התנעה רכה , ללא מאמץ גדול מצד הגנרטור. כמובן, שאם יש מספר מנועים, צריך לדעת שהתנעת מנוע כאשר הגנרטור כבר עובד בעומס לא דומה להתנעת מנוע כאשר הגנרטור בריקם ויש להביא את זה בחשבון.

ישנם גורמים נוספים שיש להתחשב בהם כגון, טמפ’ סביבתית, חופת השתקה, תוואי צנרת אגזוז, גובה פני הים ועוד.

שיפור מקדם הספק ואופן שיפורו

מקדם ההספק נובע מצריכת אנרגיה ריאקטיבית ע"י הצרכן.

אנרגיה ראקטיבית (Q-kVAR) היא חלק מהאנרגיה המיוצרת ע"י הגנרטור של חברת חשמל אך בניגוד לאנרגיה האקטיבית(P-kW) היא אינה מבצעת עבודה, את אנרגיה זו אנו מכנים הספק עיוור (ריאקטיבי). ואת האנרגיה שמבצעת עבודה אנו מכנים הספק פעיל (אקטיבי).

מרבית צרכני החשמל כמו מנועי חשמל, שנאים, נורות פריקה (כגון תאורת הצפה לתעשייה ורחובות מלפני תקופת הלד) וגם המוליכים עצמם הם צרכנים בעלי יכולת אגירת אנרגיה ובכך גורמים להספק עיוור שנע הלוך ושוב בקווי ההולכה מנקודת הייצור ועד לצרכן הסופי כדוגמת סליל או קבל.

ההספק הראקטיבי מעמיס את רשת ההולכה של חברת החשמל, וגורם להתחממות מוליכים וציודים.

למרות שההספק אינו מייצר עבודה, לצרכן נגרמים הפסדי אנרגיה במערכת וההספק מגדיל את הצורך בייצור החשמל ולכן גדלה העלות לייצור וזיהום הסביבה מאחר ויש צורך להפעיל את הברנר של דודי הקיטור לזמן ממושך יותר.

מקדם ההספק Φ היחס שבין ההספק הפעיל וההספק המדומה, וערכו נע בין 0 ל 1, במשק החשמל בישראל הדרישה של חברת חשמל היא 0.92

P/S=COS Φ

איור מס' 1 (משולש הספקים)

אז כאן באה השאלה למה בפאב כדאי להזמין בירה עם פחות קצף?

הקצף כמו ההספק העיוור לא תורם לבירה מאחר והוא מלא בבועות אוויר.

התשלום על הכוס בירה בפאב נעשית על כל הכוס וככל שיש יותר קצף בעצם יש לנו פחות בירה!

איור מס' 2(כוס בירה המדגימה את ההספקים)

חברת חשמל מחייבת את הצרכנים הגדולים תשלום קנס על ערך הנמוך מזה.

למרות שהשאיפה היא מקדם הספק גבוה יש להיזהר ממצב שבו אנחנו עוברים את הערך 1 מאחר ועלול להיגרם מצב של קיבול יתר ויגרמו נזקים לרשת החשמל.

אז כיצד ניתן לבצע את הקטנת הזווית ולהקטין את ההספק הראקטיבי?

האפשרויות הן:

  1. הגדלת הצריכה בהספק האקטיבי P ללא תוספת בצריכת ההספק הראקטיבי Q.
  2. הקטנת הצריכה בהספק ראקטיבית Q ללא תוספת בצריכת ההספק האקטיבי P.

עבודה באפשרות מס' 1 להגדלת הצריכה בהספק האקטיבי לא ראלית מאחר ויש תשלום נוסף עבור השימוש על הגדלת הצריכה.

לכן אנו נשארים עם אופציה 2 להקטנת ההספק הראקטיבי Q.

ישנם 2 שיטות המקובלות לשיפור מקדם ההספק:

הקטנת ההספק ההגבי השראתי במתקן.

הפסקת עומסים כאשר אינם בשימוש או תהליכים בעבודה בריקם (ללא עומס) כמו שנאים, מכונות ריתוך וכ'.

אפשרות נוספת היא התאמת מנועים לעומס לתהליך, לרוב לוקחים מקדם בתכנון מעבר לנדרש ומקבלים מנוע שהספקו גדול מהצורך האמיתי בתהליך הסופי. לכן כאשר המנוע אינו עמוס או עובד בעומס חלקי, מקדם ההספק שלו נמוך, ההספק ההגבי של המנוע נשאר זהה מאחר והסלילים במנוע לא משתנים אך ההספק האקטיבי משתנה בהתאם לעומס על ציר המנוע.

הוספת הספק הגבי קיבולי כך שמקוזז חלק מההספק ההגבי ההשראי.

פעולה אפשרית היא הפעלה של גנרטורים סינכרונים בעירור יתר כך עובד הגנרטור כקבל כלפי הרשת קיבול בעצם נקבע ע"פ זרם העירור למכונה.

פעולה נוספת שהיא נמצאת בשימוש נרחב היא הוספת סוללת קבלים באמצעות בקר שמאפשר שליטה על כמות הקיבוליות מחוברת רשת החשמל כדי להבטיח ערך ל0.92.

חישוב ערך הקבלים לצורך שיפור מקדם ההספק במתקן

ערך הספק הראקטיבי Q במתקן שווה ל-

Q=P*tgΦ

לאחר הוספת הקבלים למערכת משתנה הזווית ולכן גם הערך של ההספק העיוור והוא שווה ל-

Q'=P*tgΦ'

ההספק ההגבי של הקבלים אותו יש להתקין כדי להגיע לרמה הנדרשת-

Qc=Q-Q'=P(tgΦ- tgΦ')

לצורך הדגמה נמצא כי צרכן במתח נמוך 400v צורך הספק מדומה בגובה 600kVA והספק פעיל 500kW. הצרכן מחוייב לשלם קנסות על חריגה בערכים.

הצעדים אותם יש לבצע :

חישוב הספק העיוור

Q= √ S²-P²=√(600²-500²)=331.6kVR

חישוב טנגס הזווית לפני ואחרי תיקון

tgΦ=Q/P=331.6/500=0.66

cos Φ=0.92>shift cos=23.07>tg Φ=0.426

חישוב סוללת קבלים מתאימה

Qc=Q-Q'=P(tgΦ- tgΦ')

Qc=500(0.66-0.426)=117kVAR

נחשב את זרם הצרכן לפני ואחרי הוספת הקבלים

זרם לפני ביצוע שיפור מקדם ההספק.

I=S/(√3U)=600/(√30.4)=866A

הספק חדש וזרם לאחר ביצוע שיפור מקדם ההספק

S'=P/cos Φ'=500/0.92=543kVA

I=S/(√3U)=543/(√30.4)=784.68A

ירידה בצריכת הזרם ב81.32 אמפר.

מחירון עבודות חשמל

תיאורמחיר
ביקור חשמלאי בגלל תקלה150-250
החלפת מפסק תאורה200
החלפת מפסק בלוח החשמל250
החלפת מפסק תלת פאזי בלוח החשמל300
החלפת גוף תאורה200
החלפת מפסק לבוילר300
החלפת מפסק לבוילר עם שעון350
שדרוג מפסק בוילר לשליטה מהפלאפון מכל מקום500
החלפת ממסר פחת חד פאזי400
החלפת ממסר פחת תלת פאזי450
החלפת פלאנג' לדוד עם גוף חימום ותרמוסטט350
מחירון עבודות חשמל 2020

*להצעות מחיר לעבודה הכוללת חציבות\תעלות אצבע לצורך הוספת שקעים וכו' יבוצע הגעה למקום בעלות של 200 שקלים שיקוזזו מהעבודה כמובן לצורך התחייבות לקוח לביצוע העבודה.

סרטון הדגמה של מאוורר תקרה בעל 6 עוצמות עם שלט ותאורת לד!

מאוורר שקט במיוחד! לא שומעים כלום!

יתרונות:

שקט במיוחד!

המנוע בעל 6 עוצמות שונות הנשלטות דרך השלט!

דקורטיבי!

חסרונות:

בעייתי בהתקנה בתקרת איטונג,גבס או קלסימו.

*אין דבר כזה תקרת קלסימו אלא הכוונה היא שלפעמים עושים סיטוט בתקרה וסוגרים עם קלסימו,צילוטיט סטאן או אבקת גבס ואז אי אפשר להתקין מוצרים כבדים.

לא אהבתי את השלט בגלל מקשים טיפה קשים.

המאוורר הינו של חברת פסיפיק ונקנה במחסני תאורה תמורת 600 שקלים.

קישור לסרטון לאינסטגרם: https://www.instagram.com/p/CGUXavIA2Y5/?igshid=15568l4cdgmd1